צלילים

התעוררתי לאחר לילה קצר ומלא בחלומות אימה טווין פיקס סטייל, חיפשתי צלילים חדשים שיתאימו למצב הרוח שלי ונתקלתי בכמה שהפתיעו, סיקרנו ורוממו אותי. הראשון הוא קטע נהדר של J.Viewz, יונתן דגן, נועה למברסקי וחבריהם. הרכב ניו יורקי – ישראלי שמוציאים ממש בימים אלה אלבום חדש ומפתיע לטובה – Rivers And Homes. הקליפ עצמו הוא אחד היפים שראיתי בתקופה האחרונה. שילוב של צילום פשוט, סאונד נקי וצליל שמתאים לתמונה עושים את הקליפ הזה לנכון, מדוייק ואסתטי. מיד כשלחצתי על הפליי תחושות של חופש, קיץ ושלווה חמימה זרמו לי לוורידים. הנה הקליפ, תשפטו בעצמכם.

J.Viewz – Salty Air

דגן אף התראיין למגזין רדיו קול הקמפוס 106fm, התארח בתוכנית מיוחדת לרגל השקת האלבום באותו הרדיו. כמו כן, ניתן לשמוע את האלבום כולו כאן. בימים אלה ההרכב בסיבוב הופעות בארץ ואפשר לראות אותם בלייב.
תוספת קטנה והכרחית לטעמי. הרי זה בלוג ואפשר להוסיף או למחוק. אני לא מוחק רק מוסיף. בהמשך להתעניינותי בהרכב ובצלילים הנהדרים, יצא לי לראות ולהרגיש עותק פיזי של האלבום. ניכר שיש בו תשומת לב לפרטים קטנים. עטיפה מושקעת, צילומים מרהיבים ואיכות. מדובר באחד המקרים הנדירים שבהם שווה לרכוש עותק רק בשביל העטיפה. בנוסף, גילית שמאזינים ומעריצים של ההרכב היו שותפים ליצירת האלבום במשך כל תהליך ההפקה. כיום יותר ויותר הרכבים משתפים את הקהל שלהם ביצירה. מצד אחד זה מקסים, הקשר החד צדדי בין קהל לאומן מאבד את משמעותו וכולם יוצרים יצירה אחת שלמה. מצד שני, הקשר המקסים והחד צדדי הזה חייב להישאר. מאז ומעולם היו לנו מוזיקאים אייקונים שהקהל מעריץ, הם היוצרים אנחנו המאזינים וכך זה אמור להיות. אני חושש שהתהליך המשותף הזה בסופו של דבר לטווח ארוך יפגע באמנים, נגיע למצב שבו הקהל יוצר את מה שנעים לו לשמוע, ולא בהכרח את מה שהוא צריך לשמוע.

הקליפ השני שמצאתי הוא של Metronomy, הרכב אלקטרוני מאנגליה. הקטע מתוך אלבומם השלישי שיצא באפריל 2011 – The English Riviera. האלבום לא ממש אלקטרוני למרות שהאלבומים הקודמים שלהם התאפיינו בצלילים אלקטרוניים קיצוניים. נראה כי ההרכב עבר שינוי, תהליך התבגרות במשך הזמן וכעת יש להם צלילים מעולים, פשוטים וכיפיים להאזנה. כמובן שגם הקליפ הזה עשוי טוב, נקי ואסתטי. נעים לאוזן.

Metronomy – The Look

תוכלו להוריד את האלבום בצורה לא חוקית את האלבום כאן. אבל אל תגלו לאף אחד.

את הקליפ השלישי והאחרון אין צורך להציג, כולם מכירים או שמעו פעם אחת לפחות את –    Sitting On The Dock Of The Bay של Otis Redding מלך הסול. כששמעתי אותו הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שאני רוצה להשמיע אותו לילדים שלי. אפילו קצת דיימנתי את עצמי יושב על ספה נוחה עם הילדה היפה שלי בת השנתיים על ברכי כשאנחנו שומעים יחד את התקליט. מחשבה קצת מרחיקת לכת, אבל אומרת כ"כ הרבה על הקטע הקלאסי, המקסים הזה ועל אגדת הסול Otis Redding. המחשבה אולי גם אומרת עליי דבר או שניים אבל אני מדחיק את זה.

Otis Redding – Sitting On The Dock Of The Bay

2 תגובות ל-“צלילים

  1. פינגבק: צלילים 002 | .מס שפתיים.

  2. פינגבק: המחוג הקטן 007 | .מס שפתיים.

שימו תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s