ארכיון חודשי: יוני 2011

24/7 הדור הבא ?

בבית וואלה! וערוץ 10 עשו חושבים. סיעור מוחות ושבועות של חשיבה מעמיקה על פורמט חדש שישבור את הכלים, כזה שירעיד את חוקי הריאליטי שנראו בארץ עד כה, לפחות כך זה היה נראה מהפרומואים. כנראה שהם לא טובים מספיק."24/7 הדור הבא" זאת שקשוקה של ריאליטי תמוהה ומבולגנת.

לכאורה הכול אותו דבר כמו באח הגדול. לתבשיל זרקו זוג מנחים – הומו וחנון, וילה מפוארת, רווקים חתיכים, רווקות או גרושות יפות וערבבו הכל באמצעות מטרת על, בצורת אהבה. סוג של האח הגדול פוגש את הרווק באולפן השקוף בנתניה. משל אומרים לנו הצופים, שבו בנוח, אתם מכירים כבר את כל החוקים, אל תחשבו יותר מידי ובואו לראות בחורים ריקים ובחורות מושפלות.

זה אמיתי או שאת שמחה לראות אותי ?

הפורמט הוא רק אחת הבעיות של 24/7 הדור הבא. כבר מהצגת הגברים בתחילת התוכנית עברה בי צמרמורת. שלושה חברים של הכוכב הרווק בשנות השלושים לחייהם מעידים על עצמם שטעמו, נהנו והשתעשעו במגרש המשחקים התל אביבי וכעת הם רוצים למצוא אהבה, או לפחות למצוא כלה לאחד מהם. האינטרס שלהם ברור, הם רק רוצים להשתעשע. אם היו רציניים באמת לא היו מוצאים את דרכם המכובדת אך הפתטית לזירה הזאת. גם האינטרס של הבחורות ברור, הן מצידן רוצות להיות כוכבות לרגע גם אם זה בא על חשבון ההשפלה שיעברו בעתיד, ומה שמטריד במיוחד זאת המנטרה שהובילה אותן לתוכנית.

"כל הבחורים השווים תפוסים". מנטרה שריחפה כענן שחור מעל ראשן עד שעשו מעשה אמיץ ונכנסו לבית 24/7 לתפוס להן בחור רווק ושווה. השקר התל אביבי הזה מסוכן וקיצוני. הוא מציג תופעה קיצונית ושולית בחברה הישראלית. מה שעוד יותר נורא שתוכניות כמו 24/7 מחדירות את הרעיון לפריים טיים הטלוויזיוני של החברה הישראלית. למזלן המשתתפות ישרדו רק חמש עשרה דקות בביצה כך שההרפתקה הזאת לא תשאיר עליהן חותם רע בזיכרון הקולקטיבי של הצופים או של הגברים השווים בחייהן. אך ייתכן שכולנו נהפוך לרדודים יותר ושבויים בקונספציות שקריות.

בחירת המנחים לתוכנית אף היא חסרת מעוף. אביעד קיסוס וטל ברמן הידועים מתוכנית הבוקר ברדיו Eco 99fm לא מצליחים להרים את ההפקה המחוספסת הזאת. שניהם נראים עייפים וקוראים ללא התלהבות ובחוסר חשק את הפרומטר שרץ מולם. למרות שבתוכנית הבוקר שניהם חדים כתער, במקרה הזה הדינאמיקה בניהם לא קיימת. בדיחות גרועות, טיימינג חולה וקיפאון. רגעי אור קטנים בכל זאת בצבצו באלתורים שלהם. ברגעים הבודדים הלא מתוכננים בה הופיע רמז ללשון החדה של הצמד. אולי עדיף לגנוז אותם באולפן הרדיו כי שם הם מספקים את הסחורה. נראה כי הצמד הרדיופוני לא עובר מסך.

נשבר לי המסך !

 24/7 הדור הבא היא תוכנית לא ברורה, משתדלת מידי לייצר לנו עוד מאותו דבר אבל עם טוויסט. התוכנית תיזכר לדורות כזאת שמשדרת אותו דבר אבל שונה. תוכנית שמתאמצת להראות לצופים משהו ישן באריזה חדשה. גם בענקית התקשורת הבינלאומית "אנדמול" אשר פיתחה את פורמט "האח הגדול" חששו מהעתקה ואף שלחו מכתב מאיים למשרדי ערוץ 10. בתגובה למכתב טענו נציגי הערוץ כי מדובר בתוכנית ענקית ומקורית ואין חשש להעתקת הפורמט המפורסם של "האח הגדול". נראה שבכל זאת לאחר סיעור מוחות ומחשבה ארוכה עלו בבית וואלה! וערוץ 10 על רעיון גאוני חדש – לצחוק על הצופים.

הפוסט פורסם במקור במגזין קול הקמפוס 106fm ברשת.

וגם בונוס קטן בצורת רוצי צי צי צי צי צים. דניאלה, יוצרת מקומית שאפתנית במיוחד החליטה לעשות מעשה.

צלילים

התעוררתי לאחר לילה קצר ומלא בחלומות אימה טווין פיקס סטייל, חיפשתי צלילים חדשים שיתאימו למצב הרוח שלי ונתקלתי בכמה שהפתיעו, סיקרנו ורוממו אותי. הראשון הוא קטע נהדר של J.Viewz, יונתן דגן, נועה למברסקי וחבריהם. הרכב ניו יורקי – ישראלי שמוציאים ממש בימים אלה אלבום חדש ומפתיע לטובה – Rivers And Homes. הקליפ עצמו הוא אחד היפים שראיתי בתקופה האחרונה. שילוב של צילום פשוט, סאונד נקי וצליל שמתאים לתמונה עושים את הקליפ הזה לנכון, מדוייק ואסתטי. מיד כשלחצתי על הפליי תחושות של חופש, קיץ ושלווה חמימה זרמו לי לוורידים. הנה הקליפ, תשפטו בעצמכם.

J.Viewz – Salty Air

דגן אף התראיין למגזין רדיו קול הקמפוס 106fm, התארח בתוכנית מיוחדת לרגל השקת האלבום באותו הרדיו. כמו כן, ניתן לשמוע את האלבום כולו כאן. בימים אלה ההרכב בסיבוב הופעות בארץ ואפשר לראות אותם בלייב.
תוספת קטנה והכרחית לטעמי. הרי זה בלוג ואפשר להוסיף או למחוק. אני לא מוחק רק מוסיף. בהמשך להתעניינותי בהרכב ובצלילים הנהדרים, יצא לי לראות ולהרגיש עותק פיזי של האלבום. ניכר שיש בו תשומת לב לפרטים קטנים. עטיפה מושקעת, צילומים מרהיבים ואיכות. מדובר באחד המקרים הנדירים שבהם שווה לרכוש עותק רק בשביל העטיפה. בנוסף, גילית שמאזינים ומעריצים של ההרכב היו שותפים ליצירת האלבום במשך כל תהליך ההפקה. כיום יותר ויותר הרכבים משתפים את הקהל שלהם ביצירה. מצד אחד זה מקסים, הקשר החד צדדי בין קהל לאומן מאבד את משמעותו וכולם יוצרים יצירה אחת שלמה. מצד שני, הקשר המקסים והחד צדדי הזה חייב להישאר. מאז ומעולם היו לנו מוזיקאים אייקונים שהקהל מעריץ, הם היוצרים אנחנו המאזינים וכך זה אמור להיות. אני חושש שהתהליך המשותף הזה בסופו של דבר לטווח ארוך יפגע באמנים, נגיע למצב שבו הקהל יוצר את מה שנעים לו לשמוע, ולא בהכרח את מה שהוא צריך לשמוע.

הקליפ השני שמצאתי הוא של Metronomy, הרכב אלקטרוני מאנגליה. הקטע מתוך אלבומם השלישי שיצא באפריל 2011 – The English Riviera. האלבום לא ממש אלקטרוני למרות שהאלבומים הקודמים שלהם התאפיינו בצלילים אלקטרוניים קיצוניים. נראה כי ההרכב עבר שינוי, תהליך התבגרות במשך הזמן וכעת יש להם צלילים מעולים, פשוטים וכיפיים להאזנה. כמובן שגם הקליפ הזה עשוי טוב, נקי ואסתטי. נעים לאוזן.

Metronomy – The Look

תוכלו להוריד את האלבום בצורה לא חוקית את האלבום כאן. אבל אל תגלו לאף אחד.

את הקליפ השלישי והאחרון אין צורך להציג, כולם מכירים או שמעו פעם אחת לפחות את –    Sitting On The Dock Of The Bay של Otis Redding מלך הסול. כששמעתי אותו הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שאני רוצה להשמיע אותו לילדים שלי. אפילו קצת דיימנתי את עצמי יושב על ספה נוחה עם הילדה היפה שלי בת השנתיים על ברכי כשאנחנו שומעים יחד את התקליט. מחשבה קצת מרחיקת לכת, אבל אומרת כ"כ הרבה על הקטע הקלאסי, המקסים הזה ועל אגדת הסול Otis Redding. המחשבה אולי גם אומרת עליי דבר או שניים אבל אני מדחיק את זה.

Otis Redding – Sitting On The Dock Of The Bay